קטגוריה: יהודה עמיחי

קשה להאמין שרק שבוע עבר. הימים כל כך גדושים והתנועה בלב ערה ומלאה. ואם אפשר היה כך לצוף ביניהם הנה בא לו חג החגים, הסדור ומלא המנהגים והמסורות מכולם להכריח לדייק ולהגיד, גם אם רק לעצמנו, מי אנחנו, רק לרגע, … להמשיך לקרוא ←

הדודה הזו שהיא יותר מסבתא, שיש לה מילה טובה בדיוק בשבילך ותמיד חיוך וליטוף אוהב. לכל אחד מגיע שתהיה כזו. ואנחנו נפרדנו משלנו, בשיבה טובה ובאהבה גדולה. משוחררת | יהודה עמיחי משוחררת היא, משוחררת. משוחררת מן הגוף ומשוחררת מן הנפש … להמשיך לקרוא ←

לפי המדרש נברא האדם בראש השנה  ולפי הכלל ההלכתי ראש השנה לא יכול לחול ביום שישי. זו לא הסתירה הפנימית היחידה או אפילו המורכבת שבהן בדת היהודית, אך היא מטרידה אותי במיוחד היום כי אי אפשר ככה לשים את האצבע … להמשיך לקרוא ←

בין הקיץ לחורף, בין ההתרגשות והשגרה, בין הבית והסוכה. חג שמח! גַּן חַיִּים – בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה ֻ| יהודה עמיחי יוֹנַת בַּר קָרְאָה לִי הַחוּצָה אוֹ נְקִישוֹת לְחוּשוֹת בְּדֶלֶתˉהָרֶשֶׁתˉ לֹאˉלָדַעַתˉיוֹצֵאˉוְנִכְנָס. וְיָצָאתִי. רוּחַ וָחוֹל עִרְבְּבוּ זְמַן עִם מָקוֹם, קָרִים עִם חָמִים. פְּרִי הָעוֹנָה שֶחָלְפָה נִרְקַב בָּאֲדָמָה. פַּטִישִים מְכִינִים אֶת מִשְּׁלוֹחֵי הַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּהֵדֵי בַּרְזֶל. וַאֲנִי חָשׁ שׁוּב אֶת הָאֶמְצַע הַזֶּה בֵּין שְׁנֵי זְמַנִּים, אֶת הַמְּנוּחָה הָאֲמִתִּית, כְּמוֹ בֵּין שְׁתֵּי שָׁפוֹת שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין אוֹתָן. וַהֲלִיכָה בֵּין עַרְבָּיִם שֶׁל מִי שֶׁאֵין לוֹ מְאוּם, דֶּרֶך פַּרְדֵּסִים גְּדוֹלִים; רֶגֶשׁ אַדְנוּת הָרֵיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶעוֹלֶה בּוֹ. אוֹ שְׁבִיל נִפְתַּח בֵּין שְׁנֵי פַּרְדֵסִים אֲפֵלִים לִמְקוֹם גַּעְגוּעִים שֶׁל אָדָם אַחֵר. וְאַהֲבָה, כְּמוֹ בְּאֵר שְׁבָּהּ מָנוֹעַ מְתַקְתֵּק בְּעֶדְנָה עוֹזֵר לָמָיִם הַרוֹצִים לָצֵאת מִתְּהוֹם הָאֲדָמָה.

בילינו השבוע הרבה בפער שבין הבפנים לבחוץ. היובש והאש המטלטלת בעולם החיצון מול החום והרוך של הבית, מה שאומרים מול מה שמרגישים, המספר שמראה הגיל מול מה שאומר הלב ועוד ועוד. חבר יקר הזכיר לי היום שיר שכבר היה פה … להמשיך לקרוא ←

בתוך הערפל הסמיך שהיו השבועות האחרונים היו גם חמש שבתות. שבתות שהיה לי קשה להחזיק. שבתות שהחזיקו אותנו בעטיפה משפחתית אוהבת ומופלאה כמו את כל הימים הללו, ובחברים טובים ובכמה שגרות קטנות. למשל 20 שאלות בעיתון. לפעמים גם שם מחכה … להמשיך לקרוא ←

כבר זמן מה שאני מסדרת חושפת טפח אחר טפח אי חדש של סדר באיזה ארון, בקובץ שנותר פתוח על המסך, בשבוע שנפרש ביומן. ועדיין רב הנסתר על הנסדר. אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף יהודה עמיחי אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף, יְהוּדִים נוֹצְרִים וּמֻסְלְמִים, אֲנִי רוֹצֶה … להמשיך לקרוא ←

בתפר שבין הזיכרון לחג, יש את הרגע שמנסים שוב לארגן את המשקל, להיטיב את המשא כדי שאפשר יהיה להמשיך ללכת איתו. צריך רגע לבחור איך לזכור כדי שאפשר יהיה לזכור עם הפנים קדימה. חוליקת – השיר השלישי על דיקי יהודה … להמשיך לקרוא ←

היו כל מיני סיבות. דווקא לא הברורות מאליהן. ואז ניסינו להישאר. אבל כבר החלטנו לעבור. ועומס התחושות מערבב שמחה והתרגשות עם צער וקורטוב אֶבל וקצת קשה לכתוב את זה. הרבה מהבית וכל מה שקרה בו אנחנו לוקחים איתנו, אבל להתחיל … להמשיך לקרוא ←