קטגוריה: לאה גולדברג

שיר שכבר היה פה פעם ולא השארתי רמזים מדוע כך שגם אני לא יודעת להיזכר ואז היה על כרית בבוקר יום הולדת שכזה והשבוע נמצא לי שוב, כמובן שבכלל תרתי אחרי שיר אחר ובכלל בענייני עבודה אבל כמו תמיד כששיר … להמשיך לקרוא ←

מתיישבת לשקט הרגעי בחמישי בבוקר, מנסה לתכנן את המהלך היעיל ביותר לנצל אותו לנקיונות, אולי לאפות,  ומתי רגע לנוח, וחייבת להכין ל… ופותחת ספר שירה כי שיר לשבת. ובשישי אחר הצהריים, בהמולת האורכה הנפלאה הזו של לאכול צהריים בבית עם … להמשיך לקרוא ←

אמנם זה השבוע החגיגי של השקדיות (ובצדק..) אבל התמונה הראשונה שעולה לי כשמדברים על עצים היא של ברושים. ומילדות יש בה געגוע. אולי זו הצפיפות המגדרת של הברושים מהבית ממול, נישאים אל על ומתחברים אל השמיים כששוכבים על הדשא. אולי … להמשיך לקרוא ←

כנראה שצריך היה שיר על ימים אחרים או על מקום אחר. ואם כבר אנחנו פה אז שיר מלא תקווה, שיחזק ויעודד. והתחושות מתערבבות והסערה היא חיצונית אבל השבר פנימי ומייחל לקשת. שיהיו ימים שקטים וטובים יותר. הגננים היום עצובים לאה … להמשיך לקרוא ←

כעת רק נותר למשוך מן האור הזה לתוך הימים. המטר השיגנו, שירחב בנו השקט כאור בשולי הענן. אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת עַל כְּתֵפַיִךְ חָזֵךְ צַוָּארֵךְ וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן וְנָשַׁמְתְּ וְנָשַׁמְתְּ … להמשיך לקרוא ←

צללתי לתוך התמונות המשפחתיות של השנה האחרונה. רואה כמה התחדש והשתנה בה. מתפלאת איך פעם היו ימי ההולדת, הטיולים ושאר מאורעות משפחתיים מתקבצים בחסכנות לתוך פילם אחד כמעט שנתי. בגיל שש זכיתי כך לשתי עוגות יומולדת. אף אחד לא זכר … להמשיך לקרוא ←

אי־בזה יסתימו משעולי יגונים ובפרוח אילת־השחר בצֹהר יבואֵנו פתאום ריח טל של גנים מעולם תמים־חיוך וִיפה־תואר. ותכבד עד מאוד הפגישה עם האור. והלב יסרב לקבלו בבלי חֶשֶד. ופנה ללילות ואין דרך לחזור ונכנע לשמחה הכובשת. ונושמים על כורחנו אויר רענן … להמשיך לקרוא ←

לפעמים אפשר לרוקן שיר ממשמעויות נלוות, מטאפורות מורכבות או אסוציאציות, להנות מהתיאור הפשוט שלו ולהתאמץ להישלף מהפוך למרות שאפור מאוד היום בכוח המילים והגיטרות. אולי למחרת ירד גם שלג… למחרת לאה גולדברג הירוק היום ירוק מאוד והאפור היום אפור מאוד … להמשיך לקרוא ←

בין ט"ו בשבט לולנטיינס דיי, שבת שמשית בין אובך לגשם שיבוא ועוד יש תקווה לשלג – כל עוד פברואר לא נגמר, ויש גם יש ציפייה דרוכה לכך שייגמר. ובינתיים, לשאת עיניים לנוף שמבעד לחלון החוצה, לשמוע את אילנית ברקע ולאהוב … להמשיך לקרוא ←

תמונה אחת שמרתי מיום השירים והצילומים משבוע שעבר. כמה תמונות, מקום אחד. שמרתי אותן לשבת הזו, ומאותה סיבה גם לא פרסמתי עדיין את השיר (עמכם הסליחה), כדי לחגוג בהן את יום הולדתה של לאה גולדברג שחל מחר. אחד משירי סוף … להמשיך לקרוא ←