קטגוריה: אגי משעול

הם ימים לא קלים. אלול היה ארוך וקשה. לא ברור למה או איך בדיוק, משהו חסר בעולם, לא רק אצלנו, גם כך מסביב – איזה רוך, איזו חמלה, ליטוף. משהו שרוחות הסתיו אולי מביאות איתן. מתחילות לבשר את סיומם של … להמשיך לקרוא ←

תנועות פתאומיות שקשה להסביר: פניה חדה של ענן זרזירים בשמי הערב, סבוב פרסה של להקת דגיגים בעֹמק הים, חתול שקם פתאום ועובר מהכֻּרסה אל אדן החלון. אפשר לסמוך על אגי משעול לשים לב למה שאין לו מילים. וגם השבועיים האלו … להמשיך לקרוא ←

זו בכל זאת תקופה. והכל בסדר רוב הזמן. ומדי פעם דריכות והישרדות ואז שוב הרפיה. וגם זו כבר שיגרה. ומתחת לזה יש מן תדר סמוי, כמעט בלתי נראה, ססמוגרף זעיר עם מחט קטנטנה שמותירה אי שם מעבר לאזורי המודעות את … להמשיך לקרוא ←

תזכורת (4) | אגי משעול כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתְּ דִּבַּרְתְּ וְדִבַּרְתְּ עַכְשָׁו תּוֹרֵךְ לְהַקְשִׁיב: דָּבָר לֹא מִתְפַּעֲנֵחַ מִבֶּגֶד הַמִּלִּים הַמְחֹרָר אוֹ מִלּוֹת הַדּוֹמִינוֹ הַקּוֹרְסוֹת לְאָחוֹר. אַתְּ אֲמוּרָה כְּבָר לָדַעַת שֶׁאֵין בַּטֶּבַע קַוִּים יְשָׁרִים, בִּמְיֻחָד לֹא בָּאֹפֶק הַמַּפְגִּישׁ שָׁמַיִם וָאָרֶץ – הַכֹּל שָׁם גְּבָעוֹת … להמשיך לקרוא ←

של ספרי שירה שעדיין אין על המדף (ולרוב גם כשכבר יש), אני מבטלת מיד. משליכה לפח או טומנת בין הדפים. סימן לבאות שעוד יקרע לכדי סימניות לאוצרות שיתגלו בו. פעמים מהססת, נרתעת, מול מחזור שירי פרדה או אובדן אך מניחה … להמשיך לקרוא ←

עץ הצפצפה הענק שמול החלון, על הקיסוס שספק נשען עליו ספק מוצץ את מזונו, מהווים בימים אלו את תמצית ההתבוננות שלי. קשובה לרשרוש הרוח בהם, תוהה עוד פעם אם השלוחה האמצעית המזהיבה תגבר על הקיסוס או שהוא עליה, נפעמת מהירוק … להמשיך לקרוא ←

הקיוסק/ אגי משעול הלילה נשקף חלומי אל הקיוסק של אדון גרוס. כוסות הלכת נצצו סביב ברזי הגזוז (אדום וירוק) וריח הממתקים היכה, ורוד, כמו אז, בליבי. זה ליד זה בקרטון שכבו דגי הבננה הצהובים אפופי אבקת סוכר-עד ולצידם השחירו דגי … להמשיך לקרוא ←