התחלתי לראות את הסדרה החמודה הזו. נזכרתי בשיר הזה שכל כולו (ספויילר) אין בו ולו רגע של המתנה. כולו חיים. והכאן והעכשיו שהם כל מה שיש בהם.
חיים בהמתנה | ויסלבה שימבורסקה
חַיִּים בְּהַמְתָּנָה.
הַצָּגָה בְּלֹא חָזְרָה.
גּוּף בְּלֹא מְדִידָה.
רֹאשׁ בְּלֹא שִׁקּוּל דַּעַת.
אֵינֶנִּי מַכִּירָה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁאֲנִי מְגַלֶּמֶת.
אֵדַע רַק שֶׁשֶּׁלִּי הוּא וְאֵין לְהַחְלִיפו.
לֹא הוּכַנְתִּי הֵיטֵב לרום כְּבוֹדָם שֶׁל הַחַיִּים,
בְּקֹשִׁי אֲנִי עוֹמֶדֶת בְּקֶצֶב הָעֲלִילָה המוכתב לִי.
אֲנִי מְאַלְתֶּרֶת אַף כִּי אֲנִי סוֹלֶדֶת מֵאִלְתּוּר.
עַל כֹּל צַעַד וָשַׁעַל אֲנִי נִתְקֶלֶת בְּאִי-יְדִיעָה.
אֹרַח חַיַּי מדיף קרתנות.
חוּשַׁי – הֲרֵי זוֹ חובבנות.
פַּחַד הַבָּמָה המתרץ אוֹתִי מוֹסִיף עַל הַהַשְׁפָּלָה.
בִּנְסִבּוֹת מַקְלוֹת אֲנִי רוֹאֶה אַכְזָרִיּוּת.
מִלִּים וּדְחָפִים שֶׁאֵין לְהַשִׁיבַם,
כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא נִמְנוּ עַד תֹּם,
אֹפִי כְּמוֹ מְעִיל מכופתר בָּרִיצָה –
אֵלֶּה תּוֹצְאוֹתָיו הַמְּצַעֲרוֹת שֶׁל חִפָּזוֹן זֶה.
לוֹ רַק הָיָה נִתָּן לְתַרְגֵּל מֵרֹאשׁ יוֹם רְבִיעִי אֶחָד
אוֹ לַחֲזֹר לְפָחוֹת עַל יוֹם חֲמִישִׁי אֶחָד!
וּכְבָר קָרֵב יוֹם שִׁשִּׁי עִם תַּסְרִיט לֹא מוֹכֵר לִי.
זֶה בְּסֵדֶר? – אֲנִי שׁוֹאֶלֶת
(בַּקּוֹל צָרוּד,
כִּי לֹא הִרְשׁוּ לִי לְכַּחכְּח בִּגְרוֹנִי מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים.)
אַשְׁלָיָה הִיא שֶׁמְּדֻבָּר רַק בְּמִבְחָן פֶּתַע
הַנֶּעֱרָךְ בִּסְבִיבָהּ אֲרָעִית. לֹא.
אֲנִי עוֹמֶדֶת בֵּין התפאורות וְרוֹאֶה אֶת מוצקותן.
מַפְתִּיעַ אוֹתִי דיוקם שֶׁל אבזרי הַבַּמֶּה הַשּׁוֹנִים.
מַנְגְּנוֹן הַסִּיבוּב פּוֹעֵל זֶה מִכְּבָר.
הודלקו אַף הָרְחוֹקוֹת שבערפיליות.
הו, אֵין לִי סָפֵק שֶׁזּוֹ הַצָּגַת הַבְּכוֹרָה.
וְכָל מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה
יֵהָפֵך לָעַד לָמָּה שֶׁעָשִׂיתִי.
שיר לשבת 