נתן זך הלך לעולמו.
מצער לחשוב על איש המילים המופלא הזה מתפוגג לאיטו לתוך מחלת האלצהיימר. בדמיוני הוא עז ובוטה ועדין ווירטואוזי ומלטף כמו בתכנית ההיא שהפנטה אותי כילדה אל הטלוויזיה. הוא באמת היה ענק. ופתאום הוא אינו מרים ראשו.
שיריו האהובים עלי כבר פזורים פה לאורך השנים. אבל בכל זאת עוד אחד קטן. מהמלטפים. כתב יד מנוקד בעט פיילוט כחול על דף מצהיב שמלווה אותי כבר שני עשורים.
הֱוֵה זהיר | נתן זך
הֱוֵה זָהִיר. פְּתַח אֶת חַיֶּיךָ
רַק לָרוּחוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת לִטּוּף
הַמֶּרְחָק. שָׂא לֶחָסֵר. הַשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ
רַק בְּלֵילוֹת הַבְּדִידוּת. דַּע אֶת
הַיּוֹם, הַמּוֹעֵד, אֶת הָרֶגַע וְאַל
תַּפְצִיר. שְׁעֵה לַדּוֹמֵם. דַּע לְבָרֵךְ עַל
הַצֵּל שֶׁמִּתַּחַת לִקְרוּם הַבָּשָׂר. אַל
תֵּחָבֵא בַּמִּלִּים. שֵׁב בִּידִיעַת תּוֹלָעִים,
בִּתְבוּנַת הָרִמָּה. אַל תַּמְתִּין.
שיר לשבת 