הבקרים כבר משוועים לאור, בלילות כבר מוגפים החלונות, אך בין לבין נעים ככה בסתיו. עם הענן ועם הרוח אחר הצהריים, רק צריך לזכור לא להתעצב כשמתעצבים גם אם כבר התקדרו העננים פנימה והקדימו את העונה. זוהי עונה כזו חבוב, זה רק ה… וזה חולף?
שעון חורף | איריס אלִיה כהן
אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי
שְׁחַרְחוֹרֶת, זֶה רַק
הַלֵּב שֶׁמַּקְדִּים
לְהַחְשִׁיךְ
אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ, עֵת מַסְמִיךְ
הַתַּמוּז וְהָאוֹר
מְהַלֵּךְ עַד לֵילוֹת
גְּבַהּ צַוָּאר
נוֹקֵף בִּי הַלֵּב
שָׁעָה אַחַת
קֹדֶם.
שיר לשבת 